ראובן עמנואל

החלטתי על הקמת האתר  לאחר שנים של חיפושים אחר ווריה האבודה שלי, בעקבות שנים של איסוף מידע, חומרים וסיפורים וביקורים אין ספור בווריה, כאשר כל ביקור ברובע היהודי הנטוש והמתפורר גורם לי להרגיש כאילו האחריות על שימור הזיכרון מוטלת על כתפי … וכי אין מישהו אחר שיעשה.  מהר מאד הגעתי למסקנה הברורה שסיפור קהילת ווריה חייב להישמר ולהיות מונצח בדרך כלשהי. בחרתי לעשות זאת באתר האינטרנט הזה. בחיפושי אחרי כל מקור אינפורמציה אפשרי  גיליתי שווריה מוזכרת בכתבות רשמיות  כבדרך אגב ולעיתים רחוקות,  הרגשתי שאין מי שיספר את הסיפור. יצאתי לחפש את אותם אנשים שנשארו וששרדו את המלחמה הנוראה ההיא. ככל שהעמקתי יותר גברה ההרגשה שהמצב צריך להשתנות לפני שיהיה מאוחר מידי. במחקרים ובספרות הכתובה הקשורה לשואה ולשואת יהודי יוון מוזכרת קהילת  ווריה בד"כ במספר מילים ולפעמים בכמה שורות. החיפוש שלי אחר המידע חשף בפני היסטוריה מרתקת ועבר מפואר. ביקורי התכופים ברובע יהודי הייחודי הזה היו חוויה מרגשת ועצובה כאחת.  ככל שחזרתי ובקרתי ברובע, התחושה הזו התעצמה יותר והרגשתי שצריך לעשות משהו לפני שהכול יעלם וישכח מעל דפי ההיסטוריה והזיכרון. וכך אחרי הביקורים החוזרים שלי בווריה יצאתי למסע של חיפושים ומפגשים. הנדבך הראשון הוא קורות משפחתי. הנדבך השני קורות משפחות אחרות שהצלחתי לגלות להיפגש ולשמוע את סיפור הצלתם בשואה.(כל הסיפורים ראה במדור  "זיכרונות" באתר).  התיאורים על החיים בקהילה לפני המלחמה במלחמה ולאחריה במפגשים עם  האנשים והאירועים המדהימים, חשפו בפני סיפור חיים מרתק של קהילה קטנה שאיננה עוד. הפגישות עם האנשים הקשורים לעניין ווריה חזקו אצלי  את ההרגשה שצריך לעשות מעשה לפני שיאבד הסיכוי האחרון לתיעוד הקהילה הזו. לפיכך, החלטתי להקדיש חלק ניכר מהזמן העומד לרשותי לעבודה החשובה של איסוף נתונים מסמכים ותמונות וללקט סיפורי זיכרונות מאלה שהיו שם ויכלו למלחמה הנוראה ההיא ובכך לספר את סיפור הקהילה ולהקים גלעד למורשתה.

להמשך הכתבה